ע"פ הכתבה שהתפרסמה בעיתון "כלכליסט" בשנת 2013- "הידע בורח מהחברות"
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612523,00.html
בתחום שימור הידע בארגונים קיימות מספר בעיות הנוגעות להמשכיות הידע. מרבית הבעייתיות בהמשכיות שימור הידע היא פרישתם של עובדים וותיקים ממקום העבודה. לדבר זה משמעות כלכלית רבה שפוגעת ישירות בהתנהלות ורווחי החברות ובכך על המשק כולו.
על פי המאמר אחת הסיבות המשמעויות ביותר להיווצרות הבעיה טמונה במדיניות החברות הגדולות (כמו תעשייה אווירית, רפאל, חברת החשמל) שנוסדו מיד לאחר קום המדינה. בתקופה זו תפיסת העסקה הייתה מתן קביעות לעובדים וכתוצאה מכך, כאשר עובד פורש ממקום העבודה כל הידע שרכש לאורך השנים הולך יחד איתו ונאבד. דבר זה גורם לחברה לאבד חלק מידע קריטי שמשפיע ישירות על רווחים ולהצלחתה של החברה.
הדרך לפתרון המשכיות הידע:
חלק מהארגונים מתמודדים עם בעיית המשכיות ידע בצורה רצינית מאוד. כאשר אנשי ניהול ידע ומנהלי הארגון מזהים את העובדים בעלי ידע קריטי שעומדים לפרוש, נעשות "חפיפות" והעברת מקל ממי שפורש אל עובד "ממשיך דרך".
תהליך שימור הידע מורכב מ-4 שלבים:
1. שלב מיפוי הידע- רושמים את הנושאים והתהליכים בהם עוסק העובד הפורש. מתוך כלל הנושאים בוחרים כ-5% מכלל הידע, שיש לו משמעות של כ-75% מהתועלת של כלל הידע של המומחה הפורש. דבר זה נעשה על מנת לא ליצור עומס על "ממשיך דרך" ומתמקדים בנושאים החשובים ביותר.
2. אריזת הידע- תיעוד הידע שנבחר בשלב המיפוי. שלב זה כולל למשל יצירת מסמכים, הקלטת וידיאו, רישום אנשי קשר שהמומחה הפורש עבד איתם והם חשובים לשימור.
3. הקמת מאגר ידע- אתר בו מארגנים באופן ידידותי ונוח למשתמש את תוצרי שלב התיעוד.
4. שלב ההטמעה- חיבור בין מאגרי הידע לבין העובדים שזקוקים לידע. חשוב שהחיבור הזה יבוצע בצורה טובה, שהידע בתוך המאגר יונגש בצורה ידידותית וברורה למי שיצטרך.